עברית

הרב מיכאל קנטרוביץ מספר כיצד הוא קיבל את המשרה הראשונה בקריירה הרבנית שלו בהדרכתו של הרבי.

"הייתי מודעת לכך שלרבי ולרבנית אין ילדים, וחשבתי שהברכה הטובה ביותר שאוכל לתת לרבי היא ברכה לילד…"

שבוע אחרי ערב חב"ד שנערך בירושלים, נפגשנו לשיחה מרתקת ארבעה משתתפים, שסיפרו על הרגע שהכי 'תפס' אותם: אבי בלושטיין (פתח-תקווה), רענן ורקר (נס ציונה), אשר בן יאיר (ראשון-לציון) וגרי מרום (אבן יהודה)

"הייתי מצית סיגריה ובוכה. התחננתי לקב"ה: 'תן לי פעם אחת להבין מה זה; רוצה לדעת מהי שבת!'". כשהצליח לעשות זאת, לא היה מאושר ממנו.

חייבים להביט במציאות בעיניים פקוחות ולא להתעלם מקשיים ומבעיות, אבל המבחן הוא – אם האדם מתייאש נוכח הקשיים או שהוא מאמין בכוחו לגבור עליהם

דריכות. מילה בודדת זו כוללת בתוכה עולם ומלואו. זהו מושג מלא חיים, שבו כל האנרגיה שבאדם עירנית ועומדת היכון. במצב כזה האדם זמין ליכולות שליפה של כל כשרון ואופציה אפשרית, בכל נקודת זמן באופן מיידי, וללא צורך בחשיבה מיותרת ומסורבלת.

ואז… לפתע יש רוח סערה. הכל מסביבנו רוקד, לא יציב, לא ברור. ושוב, אנחנו מעדיפים ללכת לישון. להתעלם. לעצום עיניים..

ד"ר הרולד סרברה הוא רופא מוביל, יזם ומחבר של כמה ספרים. הוא נזכר איך יום אחד הרב ברנהרד נכנס אליו מחזיק קובץ רנטגן של אחד מחברי הקהילה. הדילמה של הרב: הרופאים התעקשו על ניתוח מיידי, אך לרבי היה של דעה שונה לחלוטין..

הילד או הילדה שעונים לנו תשובות קצרות, ולא מכבירים במילים. הילד ולעיתים הנער שמעדיף לשתף חברים, אך לא אותנו, ההורים. איך פועלים נכון עם ילדים מופנים? ויותר חשוב מכך, האם ניתן לעשות שינוי במצב?

מה החב"דניקים מחפשים בנפאל? מה מביא אותם לשם? מה גורם להם לחיות ככה? מאיפה מסירות הנפש המטורפת הזו?" – ואיך זה קשור לפרשת השבוע?