עברית

ואתה שואל את עצמך: מה קורה כאן? מצד אחד נעשים מאמצים אדירים כדי להביא עוד ילד לעולם, ומצד שני גודעים בהינף-יד את חייהם של עשרות-אלפי עוברים? אחת מהשתיים: או שהמאמצים הללו נעשים בגלל קדושתם של חיי אדם, ואז לא מובן כיצד מקפדים את פתיל חייהם של רבבות עוברי-אנוש?

ה’ בטבת – היום בו ’דידן נצח’ (= אנחנו ניצחנו) באופן גלוי, לעיני כל העמים בבית-המשפט הפדרלי בפרשיה שהתרחשה בחסידות חב"ד בשנים תשמ"ה (1984) – תשמ"ז (1987) כאשר ספרים יקרי ערך נגנבו מספריית חב"ד העולמית

כבכל הצומות לא הצער והאבל הם העיקר, שהרי דיה הצרה שהייתה בשעתה. עיקר התענית ותכליתה לעורר לבבות ולפתוח דרכי תשובה. ידוע מאמר רז"ל כי "בכל דור שאין בית המקדש נבנה בימיו, מעלין עליו כאילו החריבו", לפי שבכוחו של כל דור לעורר עליו רחמי שמים. ובמה? בתיקון עוונות ראשונים. ולכן דוקא בימים אלו אנו עוסקים בהתעוררות רוחנית וקבלת החלטות טובות.

העצבות היא מצב נפשי שמשפיע גם על הבריאות • יחד עם זאת צריך "לעבוד את השם בשמחה" • הדבר האחרון כשלעצמו מעיד על היכולת הכללית של בן אדם להתגבר על עצבות, משום שאחרת התורה לא היתה נותנת הוראה כזאת • הרבי כותב

ההוראה הנדירה והמדהימה עברת מפה לאוזן. הרבי אמר שזוהי עת רצון מיוחדת במינה. אתה רוצה משהו? – זה הזמן לבקש ובלי בושה…

אחים אלו, השבטים בני יעקב, מייצגים את כולנו, הם הרי ’בני ישראל’ אבות האומה, ומהם למדנו ערבות מהי.

כל חג וחג והוויותיו. לכל חג הרהורים, מחשבות וזכרונות משלו. כל חג ומועד מזכיר לנו תקופה מיוחדת בדברי ימי ישראל… • גל כהן עם הרהורים לחנוכה

לאחר היום השמיני של חנוכה איננו מדליקים נר תשיעי ♦ נרות איננו מדליקים, אך הולכים ומוסיפים באור המצוות

הפעם נעיף מבט במספר שמונה, אשר לו "מעמד" מיוחד לגבי חג החנוכה. במשך שמונה ימים נרות החנוכה מתווספים והולכים מיום ליום, עד שמגיעים לשמונה נרות

בהדלקת הנר החמישי מכריזים כולם: אכן מוסיף והולך! ♦ מה שהנרות מספרים