עברית

פעם נכנס אל אדמו"ר האמצעי חסיד שעסק ברוכלות ושאל: "איך אפשר לחשוב על ענייני חסידות בשעה שטרודים מכף רגל ועד ראש בענייני הפרנסה?"

השבת יקראו בבית הכנסת את פרשת פרה. אף שעדיין אין לנו בית מקדש בקריאה זו נחשב לנו כאילו היטהרנו מטומאתינו

בזמני העלייה לרגל היה דוחק גדול בירושלים. איך אפוא אומרת המשנה "לא אמר אדם צר לי המקום שאלין בירושלים"?

שאלו את רבי אלימלך מליזנסק, למה באים יהודים ומבקשים ממנו את צורכיהם, זה בנים, זה פרנסה וזה בריאות, וכי התחת אלוקים הוא?

חקירתו של ר' מענדל מלווה בעינויים קשים. עומד הוא בתאו האפל, עוצם את עיניו ובמחשבתו הוא עומד עכשיו מול הרבי. וכך, כשעיניו עצומות 'מספר' ר' מענדל לרבי על מצבו.

כשמרחיבים את הצער מעבר לצורך הנשמה למעלה מרגישה עצב על כך. שביעות רצון אמיתית יהיה לה כשהילדים שנשארו מאחור הולכים בדרך התורה והמצוות מתוך שמחה