כאשר זה מגיע לברכות שכבר הובטחו לפני כן ליהודי, כמו פרנסה בהרחבה, נחת מהילדים וכו', אבל באופן זמני הן תלויות ועומדות בתור ניסיון – מבחן, על מנת לגמול לו במידה מלאה עוד יותר, כפי שמצוין במשמעות של המלה ניסיון – א) מבחן, ב) כמו בביטוי "להרים נס" – לרומם את האדם, הן ברוחניות והן בגשמיות, לדרגה גבוהה יותר מזו שהיה לפני כן. ♦ הרבי כותב
העובדה שלפני שבעים או שמונים שנה עלו יהודים ארצה, רכשו קרקעות והתיישבו בה – לא היא המקור לזכותנו על הארץ, גם הטענ לפיה ארץ ישראל שייכת לנו מכח החלטת האו"ם או "הצהרת בלפור", אין לה כל בסיס.. הבעלות של בני ישראל על ארץ ישראל לגבולותיה מבוססת על ההבטחה האלוקית שנתן הקב"ה לאברהם אבינו, בברית 'בין הבתרים'..
"..הפעם איש לא העניק לי כבוד מיותר, ואין חשש שמא חדר לליבי רגש גאווה. האם סיבה זו אינה מספקת כדי להיות מאושר?"…
יום ב’ בחשוון הוא היום בו אנו יוצאים מן התיבה המוגנת ובזכות הכוחות אותם אגרנו בחודש תשרי על שלל מועדיו, נוכל לו לחורף הקר ולשגרה האפרורית, כי היום הכי חשוב בחיים הוא היום.
עונת מעבר הדירות נמצאת בשיאה, במסגרתה נודדות משפחות לדירה חדשה. לבד מההתרגשות, מדובר גם בכאב ראש לא קטן • לא פעם, דווקא המעבר עצמו – לאחר שכבר נדמה היה שנחצתה הישורת האחרונה במסלול הייסורים – הופך לקש האחרון שמכניע זוגות רבים • הרבי כותב
זהו! חודש תשרי הסתיים, וכעת עומד בפתח חודש מר חשון השונה בתכלית מקודמו – שלושים יום ללא חג אחד לרפואה! איך מתמודדים עם המעבר?
מי מאיתנו לא ראה אנשים שמוכנים לעשות הכול כדי שהשני יהיה מרוצה יותר. אבל אז קשה להם עם זה שהשני לא מעריך את מה שהם עשו? ..
vאם אכן חיי הזוגיות הם "טוב" או שאולי הם בכלל "מר ממוות"? ומה עלינו לעשות כדי לגרום להם להיות טובים? • המרצה החב"די הרב יחיאל קוצר בשיעור מאלף לפרשת בראשית המספרת את סיפורם של בני הזוג הראשונים בעולם – אדם וחוה
המדע תובע אימות שנשען על ניסוי: "מסקנות" נחשבות ל"מדעיות" אם הן נחקרו על ידי ניסוי – אבל בוודאי שלא ביחס לתנאים שמעולם לא היו ידועים למין האנושי ולעולם לא יהיה ניתן לשכפל אותם ♦ הרבי כותב
היציאה מתוך חודש גדוש חגים ואירועים אל חיי היום יום מלווה לעיתים בבתים רבים בתחושת ריקנות, תחושת החמצה לא קטנה
