בית חב"ד זכרון יעקב

העלייה 21, זכרון יעקב

זמני תפילות

א׳ - ו׳: שחרית: 08:30 | מנחה וערבית: בזמן
שבת: שחרית: 09:15

מעשה שהיה

המטמון

"ברוך הוא וברוך שמו!" קרא ר’ אברהם בהתרגשות גדולה. בזהירות הוא כיסה את הארגז וטישטש את העקבות

צופה למרחקים

המזכיר הכניס פתק נוסף, ושוב שאל הרבי: מה עם המזוזות. האיש חשב שהוא משתגע; נסע לביתו ובדק שוב את המזוזות. "אדוני, מזוזותיך כשרות למהדרין", קבע הסופר!

רבי ברוך כבעל עגלה

תשעת הימים שלפני תשעה באב המזכירים את חורבן בית המקדש. העיקו כענן כבר על חצרו של רבי ברוך. שבדרך כלל היתה שרויה באוירה של שמחה

לאן נעלם הגידול?

ההורים השבורים ישבו מולו כהלומי רעם. "עשינו הכל כדי לעצור את הגידול הממאיר… " אמר הפרופסור, "אולם עתה לצערי הגענו למצב ש… אפסה כל תקווה… לא נותר לכם אלא להנעים לילדכם ככל האפשר את חודשי חייו האחרונים…" • … לאחר התבוננות של שניות מועטות קבע הרבי בפסקנות. "אני אינני רואה כאן כלום!".

בקשה אחרונה

"יש כאן יהודי מבוגר העומד לסיים את חייו בעוד כמה שעות, האם תרצה לגשת אליו ולבקרו?", שאלה האחות.

סגירת מעגלים ברובע ה- 9 בפריז

"אמור לי", פנה אל ר' זלמן, "האם אתה זוכר את שם בית-הכנסת שבו נערכה בר-המצווה?". "ודאי שאני זוכר", השיב ר' זלמן, "הוא נקרא 'רש"י שול' [=בית-הכנסת רש"י]". עוד שאלה ושתיים ומפיו של ר' דוד נפלטה קריאה: "אני הוא הילד".

משפט אחד

"צא וחשוב כמה מכשולים גרמת על-ידי משפט אחד, שאין אתה מעריך כראוי את משמעויותיו והשלכותיו. ראשית, דיברת לשון-הרע. שנית, גרמת לשמיעת לשון-הרע. שלישית… רביעית.. וחמישית..

"זכור" את הבן…

חסידים ואנשי מעשה נהגו לבדוק תפילין ומזוזות בימי חודש הרחמים והסליחות – חודש אלול • פניות רבות לרפואה וישועה שהופנו אל הרבי נענו בהנחייה לבדיקת התפילין והמזוזות • סיפור אחד מיני רבים לפניכם • סיפור לשבת