he

בילד אחד הביעו הפנים אורה ושמחה ובמשנהו עצב ודאגה ובשלישי הביעו הפנים עידוד ותמיכה? זה עלול לגרור התנהגות חריגה לחלוטין

באקלים התרבותי החדש רוח ה'מוסריות' היא הנישאת ברמה, עד שגם המורשת היהודית כבר עומדת למשפט. מי שאינם מבינים את סיפור נס פורים תוהים למה תלו את המן ובניו

לתדהמת המוזמנים גילו אותו מוטל על הרצפה, כפות בידיו וברגליו, ופיו סתום בסחבה, כשחבילות כסף פזורות סביב

בני אדם אוהבים סדרי חיים ברורים ומוגדרים מראש, תוכנית עבודה בלתי כתובה שעל פיה תתנהל כל עשייתם, מעין בריח תיכון המייצב את כל שדרת התא המשפחתי.

היכולת המובנית של האדם להניע את עצמו אל עבר מטרות הנראות לו כמתאימות עבורו ולהשקפת עולמו מותנית לא במעט במינון המשוב החיובי אותו הוא קולט מסביבתו.

שני המשרתים עברו מעיר לעיר, חיפשו בבתי-המדרשות ולא מצאוהו. הם הגיעו למסקנה כי כנראה מת או נרצח, וכל מאמציהם לריק.

ערב אחד, בעודו טרוד במתן פתרונות לכמה מקרים דחופים, הוא קיבל שיחת טלפון על יולדת המצויה ללא כל עזרה וסכנת התמוטטות מרחפת על ראשה.

אין היום יהודי שלא טעם, בדרך כלשהי, מאורו של הבעש"ט. מי בלימוד תורתו, מי בסיפורי נפלאותיו, מי בהליכה בדרכיו ומי באימוץ השמחה וההתלהבות שהביא.