he

כשאדם מנחם את חברו, הרי הוא אינו מסוגל להושיעו מן הצרה, ולכן, לפחות מנסה לעודדו ולהפיג צערו. אך בורא העולם? מה טעם יש בנחמתו, הרי יכול הוא פשוט להוציא אותנו מן הגלות לגאולה?

תשעה באב – יום האבל הלאומי של עם ישראל – יהפך בהמרה לששון ולשמחה – חמש הפורעניות שארעו לעם ישראל בתשעה באב ועל מנהגי היום בקצרה

כאותו בן מלך שמאז שאביו גרשו מביתו וכל שאיפתו ורצונו לחזור לבית המלוכה – אז יפתרו כל בעיותיו, כך הגלות היא שורש לכל הצרות העוברות על עמנו ולכן כל חפצנו ותפילותנו מתרכזות בצפייה לביאת המשיח ובנין בית-המקדש.

לכולנו יש התמודדות מול מציאות לא נוחה בחיים. מה שיוצר תסכול גדול במיוחד, זה כשאנחנו מגלים שבמו ידינו יצרנו לעצמנו כאבים. שאנחנו אלו הבאנו על עצמנו את הבעיות בחיים. זה לא נובע מטיפשות חלילה, זה פשוט חוסר מודעות לכוחות שקיימים בנו, ולצורה שנכון להשתמש בהם.

בימים אלו המזכירים את חורבן הבית והגלות אל לנו חלילה להתייאש, אלא להיפך, לדעת שעל-ידי "מסעי" – עליה ונסיעה – ניתן להפוך את הקערה על פיה..

כשלפעמים אנחנו מרגישים חורבן בחיים שלנו, יש על מי להסתכל ולנסות להפנים כיוון דרך של עשיה ובניה

לכהנים היו בגדי מיוחדים לעבודתם במשכן או במקדש. הבגדים היו "לכבוד ולתפארת", ועבודה שלא נעשתה בבגדים המתאימים, נפסלה

רק כאשר זוכרים וחוֹוים היטב את הגלות יודעים מהי מהותו האמיתית של העם היהודי ומה הייעוד הגדול הצפוי לו