החושך נועד להגביר אור

שמה של פרשת השבוע מבטא את הניגודיות הזאת. הפרשה מספרת על פטירתה וקבורתה של שרה אימנו, ובכל-זאת היא נקראת חיי-שרה. כי דווקא אחרי פטירתה של שרה אנחנו יכולים לראות את מלוא משמעותם של חייה. יש בני-אדם שחייהם מסתיימים עם פטירתם, ויש מי שדווקא אחרי פטירתם מתברר מה חוללו ועד כמה הם מוסיפים להשפיע על העולם.

חיים בלבבות

שלוחי חב"ד במומביי, הרב גבריאל ורעייתו רבקה הולצברג הי"ד, נמנים עם הסוג השני. גם בחייהם הם עסקו ביצירת חיים, בהחייאת סביבתם ובהחדרת רוח-חיים יהודית בלב כל מי שבא איתם במגע. אלפים שזכו להתארח בבית-חב"ד, שהקימו השלוחים בעשר אצבעותיהם, מספרים על הכוח והעידוד שקיבלו שם. הרב גבי ורעייתו שפעו אהבה, אמונה, שמחה ואופטימיות אין-סופית.

אבל דווקא לאחר פטירתם הטרגית הם חיים שבעתיים. הם חיים בליבם של אלפי יהודים, שהפכו את האירוע הנורא לכוח מניע. אין-ספור יהודים קיבלו עליהם החלטות טובות בעקבות הזעזוע שחשו באותם ימים קשים. רבים רואים בהם דמויות מופת של אהבת-ישראל טהורה, והם מנסים ללכת בדרכם. במקומות רבים בעולם הוקמו מוסדות או נעשו יוזמות לזכרם ולעילוי-נשמתם. החיים האמיתיים שלהם מוסיפים אפוא להתקיים ולהוליד חיים חדשים.

במשך השנה הזאת הצטרפו למעגל השליחות מאות זוגות צעירים חדשים. לא רק בית-חב"ד במומביי אוייש מחדש, בזוג צעיר שיצא להמשיך את אשר התחילו בני-הזוג הולצברג. מאות נקודות חדשות בארץ ובעולם הוארו באור של אמונה ואהבת-ישראל. רבים מאותם זוגות צעירים העידו שדווקא האירוע הנורא במומביי העניק להם את הדחיפה לקפוץ למים, בלי להירתע מהקשיים הרבים.

חסידות חב"ד הבהירה כבר באותם ימים כואבים כי הטרור לא ירתיע אותה מלפעול להפצת האור והקדושה. התשובה לחושך היא תוספת אור, והתגובה על הרוע היא הגברת הטוב. הכאב נהפך לכוח מניע להעצמת מפעל השליחות, להרחבתו ולהכפלתו. וזה בדיוק מה שקרה בשנה האחרונה, והתנופה גוברת והולכת.

חיבור סמלי

זו הדרך הסלולה שביסס הרבי מליובאוויטש כל שנות הנהגתו. הוא חינך ולימד כי החושך אינו יכול לנצח את האור, וכי מעט אור דוחה הרבה חושך. כל מכשול והפרעה אינם אלא אתגר שנועד להפיק מהאדם כוחות מחודשים ולעורר אותו לפעול במשנה מרץ ועוצמה. כל קושי אינו אלא ניסיון, שמטרתו הפנימית להביא התעלות והתחזקות, בבחינת נס להתנוסס.

השילוב הזה יבוא לידי ביטוי בערב המיוחד שיהיה אי"ה בשבוע הבא בכפר-חב"ד, בדיוק במקום שממנו יצא מסע ההלוויה של הקדושים, ברחבת בית אגודת חסידי חב"ד (770). זו הייתה בקשת המשפחה, שדווקא המקום שהיה בשנה שעברה זירת בכי ומספד, יהיה השנה מנוף של התחזקות והתעצמות. כמה סמלי, שבדיוק במוצאי יום-השנה לעקֵדת ההורים, ימלאו שלוש שנים לבנם יקירם, אוד מוצל מאש, מוישי, ייבדל לחיים טובים וארוכים, ויתחיל חינוכו לעול תורה ומצוות בטקס ה'תספורת' המסורתי והנחת פאות הראש.