שאלה:
אני גננת בגן גילאי 3,4,5, הילד שנה שנייה בגן בדרך כלל בעל אופי עדין ושקט, ילד חכם בעל יכולת הקשבה, מגיע מבית טוב בשבוע האחרון החל להציק לילדים במפגש, להזיז להם את הכיסאות להציק מעט ברגליו ולאחר מכן מגיע להפרעות מרדניות מרביץ בידיו לילדים שלא עשו לו מאומה, עולה על שולחן ואף מקלקל ומשחית חלק מחפצי הגן. הילד מודע למה שעושה אך נראה שלא מפריע לו. אני מנסה לדבר איתו ראשית אני אומרת לו שזה כואב לילדים ואני לא מרשה ובהמשך מנסה להעסיקו, מבקשת ממנו עזרה בדברים מסויימים ע"מ להסיח דעתו מהתנהגות זו, מושיבה אותו לידי במפגש ומעודדת. עדיין מאוד קשה להחזירו לאופיו הקודם. רציתי לשאול האם הדבר אופייני וחולף היות ועד עתה היה ילד שקט וטוב או שיש צורך בהתערבות פסיכולוגית וכיו"ב אשמח לשמוע את דעתך. נ.ב. יש לציין שאולי קיים קושי מסוים בתקשורת עם חברים. בבית הוא מעט מתמרד כשרוצה משהו ולא מקבל אך בסה"כ התנהגותו סבירה לדברי ההורים.
תשובה:
מתיאור המקרה נראה כי עובר דבר מה על הילד. יתכן והילד חווה חוויה טראומטית אשר הותירה בו רישומים התורמים להתנהגות חריגה זו. חשוב לוודא מה עבר עליו. יש מקום לשקול בחיוב פניה לבדיקת מומחה על מקורותיה של תופעה זו.
החוויה שעבר הילד מהווה מחולל ומאיץ להתנהגות חריגה זו.
|
יצחק ריבקין הוא יועץ חינוכי בעל ניסיון רב, הניחן ביכולת אבחון אינטואיטיבי. מחבר הספר 'לאהוב ולחנך'. ידיו רב לו במתן פתרונות חינוכיים בכל הקשור לחינוך.
|