עומדים אנו בשלהי חודש ניסן, חודש בו נגאלו אבותינו ממצרים ובו עתידים ישראל להיגאל. כולנו ישבנו סביב שולחן הסדר ועסקנו בנס גאולת מצרים ובהכנה שנדרשה מעם-ישראל לקראת הנס הגדול.
היהודים נדרשו לנהוג בעוז-רוח ובנחישות יהודית מול כל הגויים. גולת הכותרת היה הציווי האלוקי לקחת שה, ולהחזיקו בבית ארבעה ימים, כדי לשחטו לקרבן פסח.
חכמנו ז"ל מסבירים, שהמטרה בהחזקת השה בבית הייתה להעמיד את בני-ישראל בניסיון. שכן הצאן היה אלילם של המצרים, וכאן נדרשו היהודים להצהיר קבל עם ועולם שבכוונתם לשחוט את האליל המצרי לקרבן לה'. דווקא בזכות העובדה שעמדו בנחישות מול הגויים ולא נרתעו מהם, זכו להיגאל.
העולם נגדנו
הנה כי-כן, מראשית היווצרו נבחן העם היהודי ביכולתו לעמוד מול הגויים. למעשה, עוד קודם יציאת מצרים אנו מוצאים ביטוי חריף של תופעה זו. אברהם אבינו נקרא 'העברי', על שם שניצב בעבר אחד והעולם כולו מהעבר השני. כי זו מהותו של יהודי – הוא תמיד עומד נגד העולם כולו.
היו זמנים שעימות זה לבש אופי אלים, רווי דם וסבל. קראו לזה אנטישמיות. בעשרות השנים האחרונות התעדן העולם, וכיום האנטישמיות פסולה ברוב מדינות העולם (חוץ מרוב מדינות ערב וכדומה). אולם העימות הבסיסי בין העם היהודי לבין העולם עומד בעינו.
אי-אפשר להבין במונחים הגיוניים את העובדה שהעולם רובו ככולו מוכן להתלכד שוב ושוב בהחלטות אנטי-ישראליות. לכאורה, היו צריכים לתמוך בנו תמיכה בלתי- מסוייגת. אנחנו מדינה קטנה, מקלט לעם נרדף שניצל מהשואה, דמוקרטיה יחידה במזרח התיכון. ארץ מודרנית, שבה מקובלים ערכים הומניים ותרבותיים. אנחנו מוקפים מדינות רודניות, בלתי-דמוקרטיות, שיצאו לא אחת להשמידנו וממשיכות לאיים. אנו מנהלים מאבק מר עם ארגוני טרור ורצח, המבצעים בנו פשעים של הרג אזרחים, נשים וילדים תמימים. האם לא היה מהראוי שהעולם יתמוך בנו ויגנה את הערבים?
אך לא-כן. העולם מתייצב שוב ושוב לימין הערבים ומגנה תמיד את ישראל. ברחבי העולם יש בעיות נוראות, מרעב ועד מלחמות, מרודנות ועד עינויים והשפלת כבוד האדם. ומה מעסיק באחרונה את העולם? – בנייתה של שכונה קטנה אחת בעיר-הבירה הריבונית של המדינה היהודית.
סימני התעשתות
על זה כבר נאמר: "עם לבדד ישכון". לעולם לא נהיה ככל העמים. תמיד נהיה שונים, ויתייחסו אלינו כאל אח חורג. העולם יריע לנו ככל שנתקפל וניסוג, ויגנה אותנו כל-אימת שננסה להתנהג כעם בריא ולהגן על האינטרסים החיוניים לנו.
אולם סוד קיומו של העם היהודי הוא היכולת להתייצב מול העולם. אין צורך להתגרות בגויים, אבל חשוב להבהיר לעולם כולו שאיננו מתכוונים לנהל את חיינו על-פי תכתיביו.
אין בדעתנו לסכן את הקיום והביטחון תמורת מחמאות וטפיחות על השכם.
בשנים האחרונות נראים דווקא סימני התפכחות מאשליות 'תהליך השלום'. פתאום הבינו, ימין ושמאל כאחד, לאן דרך זו מובילה. מי שחשב שנסיגות משטחים, פינוי יהודים או שחרור מרצחים, ירככו את לחציו של העולם, נוכח כי ההפך מזה קרה, ואפילו שכונה אין מניחים לנו לבנות בירושלים בירתנו.
מסתבר שכמו אבותינו ואבות אבותינו, גם אנו בעצם במבחן. אם נעמוד בנחישות על שלנו – יעזור לנו ה' ונצליח.
התוכן באדיבות:
צעירי אגודת חב"ד
© כל הזכויות שמורות
